למה מצבך טוב משחשבת ואינך בפיגור אחרי כולם

כשרק עשיתי את צעדיי הראשונים בתחום הספרות וההוצאה לאור, היו שלל אנשים ששמעתי בשמעם וידעתי שכמוהם אני רוצה להיות כשאגדל. ניסיתי להגיע אליהם, לתקשר אתם, להבין מה הם עשו נכון ומה עליי לעשות כדי להצליח כמוהם. זה היה נאיבי מצדי. נראה שכדי להצליח לקבל דריכת רגל בתחום, נדרשתי להציג הישגים. אבל בשביל להשיג אותם, נדרשתי להכיר את האנשים הנכונים… שלא צפצפו עליי בלי שיכולתי להציג הישגים. זה היה מעגל קסמים אכזרי, ולכל מקום שפניתי נתקלתי בדלתות סגורות ובסירובים. בהתחלה, האשמתי את כל מי שטרקו את הדלתות בפניי ולא הסכימו לעזור לי לקבל הזדמנות.

כל זה השתנה כשב-2013 נסעתי לראשונה לכנס ספרות בינלאומי, וקיבלתי את ההצצה האמיתית הראשונה שלי אל תוך התעשייה. באותו כנס בעיקר צפיתי ולמדתי. החוויה נתנה לי פרספקטיבה חדשה והבנה שונה לחלוטין של משמעות המונח "הצלחה".

הבנתי בצורה עמוקה שמי שנפנפו אותי, לא עשו שום דבר לי, אישית (טוב, חלקם אולי כן). הסירוב והדחייה עזרו להם להסוות עובדה אחת פשוטה: הם לא יכולים היו לחלוק איתי את מה שלא היה להם עצמם. הם לא יכולים לפתוח בפניי דלתות שהם לא יכולים לפתוח לעצמם. למעשה, בתעשיית הספרות, כחלק מתעשיית הבידור, יש הרבה אשליות. חלקן תמימות ולא מזיקות, אך חלקן יכולות להותיר אתכם בתחושה שאתם לא מספיק טובים, מפגרים אחרי כולם, או לא עומדים בסטנדרטים חמקמקים.

אחד הטיפים הנפוצים ליוצרים מתחילים הוא: Fake it till you make it! הבעיה היא שאם כולם פועלים כך, נוצר מרחב מקצועי שבו כולם חושבים שאחרים הצליחו באמת ורק הם מתחזים. כולם עירומים ואף אחד לא מתבטא: "בגדי המלך החדשים" על סטרואידים.

לא כל הנוצץ כוכב

במשך קרוב ל-20 שנה, יצא לי לעבוד כתף אל כתף עם אנשים רבים בתחום התרבות בכלל והספרות, בפרט. גיליתי שרבים מה"סופרסטארים" עם הקריירה הנוצצת, שכולם נושאים אליהם את עיניהם, בעצם בכלל לא כל כך מצליחים. מאחורי הקלעים, מתברר שרבים מהם נתמכים עדיין על ידי ההורים. אחרים.ות נתמכים על ידי בן/בת זוג בעל/ת אמצעים.אחרים בכלל עושים את הכסף שלהם מדברים אחרים, לא קשורים לכתיבה. אם נשוב להתמקד בענף הספרות, ובמיוחד בז'אנרים כגון פנטזיה ומדע בדיוני (כי זה התחום שאני מתמחה בו), חשוב להבהיר: אף אחד לא מתפרנס מכתיבה יצירתית – בטח שלא היטב ובטח שלא בארץ.

המצליחים שבמצליחים מסוגלים לגרד מספיק פרנסה בשילוב הרצאות, סדנאות כתיבה ושירותי ייעוץ שונים. בשלב זה נכנסים שיקולים של ביקוש והיצע, ובארץ ההיצע גבוה בכמה סדרי גודל מהביקוש. לכן התחרות בענף קשה מאוד. לוקח שנים להגיע למצב בו ניתן להתפרנס משירותים כאלה במידה כלשהי של יציבות. כמו כן, נדרשת תפוקה גבוהה של תוצרים מצליחים לאורך זמן. זאת עבודה קשה, חסרת בטחונות, מלאת הקרבות, ותחת לחץ בלתי פוסק לספק תוצאות ולשריין את הפרנסה בחודשים הבאים.

מה אפשר לעשות

יותר ויותר סופרות וסופרים בימינו, בארץ ובחו"ל, נהנים מקריירה ספרותית מספקת, מבלי לוותר על עבודה ראשית קבועה. למרבה השמחה, מספר גובר והולך מהם לא מנסים יותר להעמיד פנים כאילו הם מתפרנסים רק מכתיבה, וגם לא טוענים שהם מרוויחים היטב ממכירת ספריהם. בכך הם מעניקים לגיטימציה גם לאחרים לנהוג כמותם. זכרו שהיכולת שלכם להתפרנס רק מכתיבה, במיוחד בארץ, לא אומרת דבר על כישוריכם כיוצרים. יתירה מכך, גם אם הייתם יכולים, לא בטוח שזה מה שהייתם רוצים.

הצלחה היא קונספט יחסי

מרגישים שאחרים מצליחים ואתם לא? לגיטימי, אבל חשוב להכיר בכך שמדובר בהרגשה סובייקטיבית. לכל אחד תפיסה אחרת של "הצלחה". למעשה, אצל רבים מאתנו, הפרמטרים שלפיהם אנו מגדירים הצלחה אצל אחרים, שונים בתכלית מהפרמטרים שלנו להצלחה עבורנו. לכן, גם אם וכאשר אנחנו מצליחים לכבוש פסגה, במקום לחוש סיפוק, אנחנו מגרדים בראש ושואלים את עצמנו באכזבה, "זה הכול"?

מה אפשר לעשות

ללא קביעת פרמטרים מדידים ומודעים להצלחה, היא תהיה כמו קו סיום שממשיך לברוח ככל שאנו מתקדמים. שאלו את עצמכם מה ייחשב כהצלחה עבורכם? מספר קוראים? כמה קוראים? כתבות בתקשורת? איפה בתקשורת? נתוני מכירות גבוהים? כמה גבוהים? ביקורות חיוביות? של מי? פרסים? איזה? כמו כן, חשוב לשים לב שהצלחה בשלולית קהילתית נישתית לא שקולה להצלחה בקנה מידה לאומי, ובוודאי שלא להצלחה בינלאומית.

בכל הנוגע לתחושת סיפוק אישית, מן הראוי שתביטו פנימה ותשאלו את עצמכם למה מדדי ההצלחה שבחרתם הם אלה שחשובים לכם. יותר גבוה לא בהכרח אומר יותר טוב. אם תפעלו לפי ההגדרות שלכם ולא של אחרים, יכול מאוד להיות שתגלו שאתם הרבה יותר קרובים להצלחה מכפי שתיארתם לעצמכם. שאלה נוספת שחשוב להתייחס אליה היא, האם אתם מוכנים לשלם את המחיר שדרוש בשביל לטפס עוד בסולם. מבט מפוכח על מה שדרוש כדי להגיע לדרגת ההצלחה עליה חלמתם, יכול לגלות לכם שאולי אפילו ברמה תת-מודעת, אתם מרגישים שאלה מחירים שאינכם רוצים לשלם. אין בזה שום פסול. למעשה, זה יכול להיות משחרר מאוד.

אם הם היו יודעים איך הם היו עושים

יש בתחום הרבה מדריכי ומדריכות כתיבה, מעבירי סדנאות כתיבה, סדנאות שיווק, סדנאות מדיה חברתית ועוד. אני לא בא לטעון שכולם רמאים והכול שטויות. גם אני הייתי במרוצת השנים בסדנאות ובקורסים שונים, ועד היום לא התחרטתי על אף אחד מהם. א-ב-ל, שירותים כאלה טובים כשהם עוזרים לכם ללמוד מניסיון של אחרים ולהתקדם. הכי טוב ללמוד מתלאות ומטעויות של אחרים. מצד שני, אם זה גורם לכם לחוש לא נאותים ומשתק אתכם מחשש, זכרו שענף הכתיבה וההוצאה לאור עובר תהפוכות ושינויים כבר שנים רבות. פעם, זה היה חוק הספרים. לאחר מכן, החלה מהפכת ההוצאות העצמיות. בשורה התחתונה, אף אחד לא יודע באמת מה הנוסחה להצלחה בשוק המקומי – וזה נכון במיוחד לספרות הפנטזיה והמדע הבדיוני, שבארץ נמצאת רק בחיתוליה. נכון לעכשיו, יש קומץ של סופרות וסופרים שזכו להצלחה נאה במונחים מקומיים, אבל לא משהו דרמטי.

מה אפשר לעשות

זכרו שכולנו מגששים. אבל דבר אחד בטוח: אם היו בארץ יוצרות ויוצרים שמסוגלים לפרוץ מעל כולם, הם היו עושים זאת. אז אם אתם לא יודעים עדיין איך לכתוב את רב-המכר הבא ואיך לשווק אותו, תירגעו, אתם בחברה טובה.

הוצאת ספר כבר לא אומרת מה שאמרה פעם

ככל שעוברות השנים ההילה סביב ספרים הולכת ומתפוגגת. כיום, רוב האנשים יודעים היטב שלא כל קבוצת ניירות מודפסים שכרוכים יחדיו בקרטון צבעוני הם ספר. הוצאת ספר כבר אינה סימן שמישהו נבחר, אלא שמישהו השקיע את הכסף. נוצרה אבחנה יותר ברורה בין הוצאת ספרים ובין בית הפקה. אבל כיום, גם לוגו של הוצאות ספרים מוכרות וגדולות לא אומר הרבה, כיוון שגם הן החלו למכור, בעצם, שירותי הפקה.

בנוסף, בשל מבנה השוק בישראל, הנשלט על ידי הדואופול (צומת ספרים וסטימצקי) הרוב המכריע של הספרים שיוצאים כיום בארץ כלל לא מגיעים לחנויות הספרים. גם הגעה לחנויות אינה חותמת איכות ולא מצביעה על רמה כזאת או אחרת של הצלחה. מדובר במהלך יקר מאוד, שרק לעתים רחוקות משתלם. בנוסף, ברוב המקרים, ספרים כאלה לא יישארו זמן רב על המדפים. 

לכן, גם אם אתם מכירים א.נשים שהוציאו ספרים, שכן הגיעו לחנויות, זה עדיין לא אומר שהם השאירו לכם אבק. ספר יכול לצאת מהר וגרוע, או לאט וטוב. אתם לא בתחרות מול אף אחד, מלבד עצמכם.

תסמונת המתעכב

הרבה מדובר על "תסמונת המתחזה", מעט מדובר על בת הדודה הפחות מוכרת שלה – "תסמונת המתעכב". לכולנו יש חיים לנהל לצד הכתיבה. יש עבודה, בן/בת זוג, אולי ילדים, אולי הורים מזדקנים, יש בית לסדר ולנקות, יש אירועים שצריך להגיע אליהם, ומדי פעם גם צריך לישון, או סתם לכבות קצת את המוח ולא לעשות משהו. אנחנו לא מכונות. אבל אז הזמן חולף, ולפני שאתם מבינים מה קורה, חולפים להם עוד שבוע ועוד חודש ועוד שנה, והספר שלכם עדיין לא התקדם. במקום להחזיק בידיים את הספר שלכם, אתם מחזיקים חרטה, אשם, תסכול ואכזבה בלב.

אבל מדובר ברגשות טבעיים. כולם נלחמים עם תנאים לא מיטביים. גם אלה שמסיימים לכתוב ומוציאים ספרים. למעשה, הרבה פעמים, כשיש תנאים מיטביים, דווקא אז הכתיבה לא באה. למה? כי כתיבה לעתים קרובות נולדת דווקא מחיכוך וקונפליקט. לכן, אין טעם לחכות לזמן ולתנאים הנכונים. במקביל, גם רגשות אשם והלקאה עצמית מיותרים.

מה אפשר לעשות

קודם כול, תנו לעצמכם את הרשות להתעכב. תנו לעצמכם את הרשות להשאיר מאחור את הרגשות הרעים. אבל חשוב מכול, תנו לעצמכם רשות לשבת לכתוב, ללא אשמה. אנחנו מדברים פה על החלום שלכם, על מימוש עצמי. אם אנחנו לא מנסים להגשים חלומות ולא שואפים למימוש עצמי, אז מה אנחנו עושים פה? ההתחלה היא החלק הכי קשה, אבל ברגע שמתרגלים, נעשה קל יותר להקצות לעצמכם זמן לשבת לכתוב.

יש גם סוד שלא מדובר עליו מספיק: אין סיבה להתמודד עם הכתיבה לבד. אין סיבה להתמודד עם מחסומים וקשיים לבד. לא חייבים לדעת את הכול בשביל להתחיל. הרבה כותבות וכותבים שוכרים איש מקצוע שילווה אותם במהלך הכתיבה, ינחה אותם, יעזור להם להתמיד ולהתמודד עם המכשולים והאתגרים שבדרך. מישהו שגם יעזור לפתוח בפניכם דלתות, בלי טובות, בלי צורך לשלם מס שפתיים ובלי תלות באף אחד. האם זה הכרחי? לא, אבל זה בהחלט יכול לעזור לחסוך הרבה זמן ועוגמת נפש. זה גם עוזר כשיש מישהו שעוקב אחרי ההתקדמות, מצפה לתוצאות ועוזר להגיע אליהן.

למה כל זה טוב

ההבנה שאתם לא בפיגור ושלרוב, דברים אינם כפי שהם נראים, יכולה לשחרר אתכם מאשליות לגבי המצב שלכם בהשוואה לאחרים. היא יכולה לשחרר אתכם מהאשלייה שאתם זקוקים לאישור של מישהו בשביל לצאת לדרך. חשוב לא פחות, היא יכולה לשחרר אתכם מרגשות אשם ותסכולים, שבכל מקרה לא יעזרו לכם להתקדם. אתם לא צריכים טובות ממי שבסך הכול נמצאים אתכם באותה סירה. לכל אחד יש את הקצב שלו, ולכם יש את הקצב שלכם וזה בסדר לחלוטין. במקביל, אם וכאשר תחליטו שאתם רוצים להגביר את הקצב, יש דרכים לעשות גם את זה. אתם לא חייבים להתמודד עם תהליך הכתיבה, ההוצאה לאור והשיווק בעצמכם. מה שכן, חשוב להיזהר משרלטנים וחאפריות שיסיטו אתכם מהשביל אם רק תתנו להם. אם כבר להתקדם בקצב שלכם, לפחות עשו זאת היטב ובזהירות.